הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ו׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ו׳:א׳
1 כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן אַחַת מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת. אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל. אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא כֻּלָּן יָמוּתוּ לְפִי שֶׁבַּעֲלֵי חַיִּים חֲשׁוּבִין הֵן וְאֵינָם בְּטֵלִין. וְאִם הִקְרִיב הֻרְצָה שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּין נִדְחִין:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ו׳:א׳
1 כולן ימותו וכו'. זבחים ע' ב' ושם ע"ג א' תמורה כ"ח א'.
2 הקריב הורצה וכו'. שם בזבחים ע"ג ב' ומשמע שם דהיינו דוקא כי הקריבם כולם כא' או דכבשינהו דניידי דאז אמרינן כל דפריש מרובא פריש הא אם לקח אחד מן התערובות והקריב אז אמרינן דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואמרינן שמא הקריב האיסור וכ"כ הלח"מ. וי"ל דהכא מיירי שהקריב שנים דא' מהן הורצה אבל המעיין בתוס' שם ד"ה אלא אמר וכו' שכתבו שם בהדיא דאפי' אי לקח אחד מן הקבוע והקריבו אמרינן דמן ההיתר הוא וכל דפריש מרובא פריש יעו"ש היטב והבן.